המסלול
זהו מסלול נפלא, עם קטעים של יופי נדיר שגן העדן הארצי של Pelion מעניק ביד רחבה. יורדים על kalderimi (שביל אבן מרוצף עתיק) מ-Pouri אל הכנסייה הקטנה של Agios Ioannis Prodromos (יוחנן המטביל) – "Ai-Giannis התחתון ב-Kasteli", כפי שקוראים לה המקומיים – ומשם הולכים במקביל לקו החוף של הים האגאי, עוברים ליד חופים קטנים וגדולים ויפהפיים, ומסיימים ב-Horefto, הנמל של Zagora. כאן, כמו ב-Pouri וכמובן ב-Zagora, יש מסעדות ובתי הארחה, ואפשר לחזור באוטובוס. המסלול נקי ואין בו בעיות צמחייה, חוץ אולי מקטע שביל קצר ליד Ai-Giannis, שאפשר לעקוף בעת הצורך.
יוצאים מ-Pouri, מתחנת הסיום של האוטובוסים מתחת לכיכר, שממנה יורד כביש אספלט צר (לשעבר kalderimi). אחרי כמה מטרים, בגובה בית הספר היסודי, הכביש פונה ימינה, וה-kalderimi מתגלה במצב מצוין וממשיך שמאלה, בירידה תלולה ומתפתלת. בהמשך יוצאים באלכסון לכביש אספלט צר, ליד עץ דולב גדול ומאגר מים. אחרי עשרים מטר משמאל לכביש מוצאים שוב את ה-kalderimi, שבהמשך חוצה שוב את האספלט ברובע התחתון של Pouri וממשיך לכיוון בית הקברות. אחרי בית הקברות והכנסייה, ה-kalderimi יוצא שמאלה מהדרך שבה אנחנו הולכים (שימו לב לסימונים האדומים).
יורדים פעם בשביל ופעם על kalderimi, תחילה באזור מיוער ואחר כך בצמחיית חורש, בנוף שליו עם הים האגאי באופק. לבסוף נכנסים לדרך חקלאית שיורדת לדרום-מזרח. משאירים בית משמאלנו ומגיעים לצומת אלכסוני עם דרך אחרת. כאן הולכים כמה מטרים שמאלה ומיד מוצאים מימיננו את השביל ל-Ai-Giannis התחתון ב-Kasteli. בפעם האחרונה שעברנו (יולי 2012), בניגוד לעבר, הוא היה חסום למחצה בפטל לאורך עשרה מטרים, ונאלצנו לפנות אותו כדי לעבור. אם הוא לא עביר, הולכים מהצומת בדרך ימינה (דרומה) ומוצאים בהמשך דרך עם שער סורג שמובילה לכנסייה, שנראית למטה ליד כמה ברושים. גם השביל יוצא לדרך יורדת, שאחרי כמה מטרים מצטלבת עם הדרך ל-Ai-Giannis (בצומת פונים שמאלה), ואחרי עוד כמה מטרים צפונה מגיעים לכנסייה, הבנויה על סלע קרוב מאוד לים, במקום שנקרא Kasteli. היא מוקדשת ל-Agios Ioannis Prodromos, ויום החג שלה ב-29 באוגוסט.
Nikos Haratsis ז"ל כתב: "מכל הכנסיות הקטנות של Pelion, לזו, נדמה לי, יש הכי הרבה חן, הכי הרבה בדידות ומרחב אל הים האגאי. Ai-Giannis הזה הוא צופה, מושתת על צוק ים תלול, כעשרים מטר מעל הים. וחברתו היחידה מצד היבשה – כמה עצי אגוז, לימון, זית וברושים, ולידו בקתה. אם יוצאים לקצה הסלע של Ai-Giannis ומביטים מזרחה, רואים את הכפים של Horefto, של Ai-Giannis של Kissos ושל Damouchari. איני יודע, אלוהים, באילו מזמורים נוספים להלל את המקום הקדוש הזה שהענקת לנו".
בדרך חזרה ממשיכים ישר בדרך, עוברים בשער הסורג (הוא היה פתוח כשעברנו), פונים שמאלה דרומה, ועד מהרה הדרך שלנו, שמכוסה בטון במטרים האחרונים, יוצאת לעיקול פרסה של כביש אספלט. הולכים ישר על האספלט בירידה, ובמקום שבו יש עיקול פרסה נוסף, בפנייה חדה שמאלה לחוף Elitsa הקרוב מאוד, אנחנו ממשיכים ישר בדרך עפר צרה. חוצים נחל על גשר בטון, משאירים מימין צומת עם דרך עפר, עוברים ליד הכנסייה הקטנה שנושאת את שם המקום ומגיעים לחוף Analipsi. הכנסייה חדשה, כי לפני לא הרבה שנים הנחל הציף את האזור, סחף את הכנסייה הישנה והעלים אותה לגמרי.
הולכים על חוף החלוקים, עוברים ליד הטברנה "Plymari", ובקצה החוף, אחרי הבית האחרון, מוצאים שביל שעולה בפיתולים. קצת למעלה, הסתעפות פונה ימינה לבית נופש ומתרחקת מהים, ואנחנו ממשיכים שמאלה, במקביל לקו החוף, בשביל צר בין עצי זית. עוברים ליד בית אבן וליד גדר, ואז השביל מתרחב והולכים קצת מעל הים, בקטע יפהפה שלא רוצים שייגמר.
עוברים מעל החוף של Tourkovrisi ומתחילים לפגוש קטעי kalderimi, שהולכים ומתרבים. במקום אחד יש קפלה קטנה בנויה על קצה הסלע. סיפרו לנו (עדותו של Adam Gakis) שבנה אותה אדם מ-Zagora בשם Roussis, שמצא איקונה בים.
עד מהרה, אחרי שעוברים ליד אחוזת Pantos המשופצת להפליא (שעל שם המשפחה נקראת אוניברסיטת Panteion), ה-kalderimi מוריד אותנו לחוף החולי הגדול של Parisena. החוף הזה ו-Tourkovrisi הם חופים עם ניחוח "היפי", שמכוניות לא מגיעות אליהם, עם קמפינג חופשי ונודיזם – של צעירים ולא רק.
הולכים לאורך החוף (בערך באמצעו יש ברזייה עם מים), ובקצה השני מוצאים שוב שביל-kalderimi, שמביא אותנו עד מהרה לקצה הצפוני של החוף התיירותי הגדול של Horefto.
נתוני המסלול באדיבות walking-pilion.blogspot.gr, בשיתוף מועדון המטפסים היווני (EOS) של Volos וידידי ה-kalderimia של דרום Pelion.
