המסלול
היה לי בראש מסלול של כ־100 ק״מ, עם נופים יפים, הרים וים, מהיר, בלי הרבה תנועה ועם הפרשי גובה מפוזרים... ולא התקשיתי בכלל למצוא אותו. יצאתי מ־Kato Gatzea לכיוון Ano Lechonia, ובתחנת הרכבת פניתי ימינה. שם התחילה העלייה הראשונה והגדולה של המסלול, שבלי ששמתי לב הגיעה לגובה 670 מ'. ככל שטיפסתי בכביש עם הסרפנטינות החדות, הנוף למטה נעשה יפה יותר – הנמל של Volos, האי Trikeri, ומולי הר Tissaio והאיים אאובואה ו־Skiathos. הגעתי ל־Agios Georgios, וכשהתחלתי לרדת הנוף היה הררי לגמרי, עם צמחייה עשירה, נחלים וכפרים באדריכלות המסורתית של Pelion. הכביש עובר דרך Pinakates, Vizitsa ו־Milies ומתחיל לעלות שוב לאורך 5 ק״מ. השיפוע מתון, ומימין נפרש אזור לא מיושב עם יער הדס וקטלב ומאגר המים Panagiotiko. העלייה מסתיימת בקטע ישר, והגעתי לצומת שהמקומיים מכנים "Horeftra" ("הרקדנית") בגלל הרוחות החזקות שנושבות שם. הייתי על האוכף שבין הים האגאי למפרץ פגסטיקוס. פניתי ימינה ולקחתי את הירידה הקצרה אך המהירה מאוד לפני Neochori. עברתי את Neochori ופניתי שמאלה בצומת Argalasti. 10 הק״מ הבאים היו ירידה נעימה שמתפתלת בעדינות בין הגבעות הנמוכות שמפרידות בין Pelion ל־Tissaio.
Argalasti הוא כפר גדול בדרום Pelion עם כ־1,500 תושבים. הוא שוקק חיים ומעניין, לא רק בזכות היופי הטבעי של האזור ועשרות החופים הסמוכים, אלא גם בזכות הרב־תרבותיות שלו – תושבי הכפר והסביבה באים מכל קצוות העולם – ומתקיימים בו כל הזמן אירועי תרבות ואמנות. אחרי Argalasti, בצומת, פניתי שמאלה אל Metochi ו־Lafkos, שני כפרים יפים ותוססים לא פחות, בסגנון של Argalasti. אחר כך ירדתי ל־Milina; הכביש לשם יפה מאוד, עם עיקולים פתוחים ומהירים, אבל הנוף לא מאפשר מהירות גבוהה, אז העדפתי לרכוב לאט ולראות את השילוב הייחודי של יבשה וים, שיוצר אשליה של אגם ופיורד. חזרתי לגובה פני הים, עברתי ליד הטברנות ובתי הקפה של Milina, אחר כך Horto, והתחלתי לטפס שוב ל־Argalasti. המעגל נסגר, ורכבתי בכיוון ההפוך את 10 הק״מ שעשיתי קודם עד הצומת של Argalasti.
השמש כבר החלה לשקוע כשירדתי לכפר Afetes, העננים האדימו וירח מלא עלה. הירידה הסתיימה, ועכשיו, כשאני כותב וחווה את המסע מחדש, שבעת הק״מ האחרונים היו הירידה היפה ביותר – במיוחד כשהאופק אדום בוהק והרגליים נחות בירידה אחרי כל כך הרבה קילומטרים.
בסופו של דבר לא הגעתי ליעד של 100 ק״מ – עשיתי 92 ק״מ, לא מחוסר כוח או רצון, אלא פשוט כי נגמרו הכביש ואור היום. הלילה ירד והמעגל נסגר.
