הכירו את הכפר
Veneto, יישוב הררי ציורי, שוכן דרומית-מזרחית ל-Keramidi, טובע בצמחייה צפופה של אלונים, דולבים, ערמונים ואגוזים. שטח הכפר גדול, ובניגוד ל-Keramidi, אין כאן בנייה צפופה ומלוכדת: הבתים והשכונות פזורים בדלילות על ההר.
נראה שההיסטוריה של הכפר עתיקה מאוד, וכפי שמראים ממצאים, היא מגיעה עד לתקופה שלפני הנצרות. עם זאת, הכפר החדש נבנה כנראה בתקופה העות'מאנית, אולי בידי אריסים של מנזר Flamouriou הגדול, שקיים עד היום. במשך השנים, תלאות שונות – האחרונות שבהן ההשלכות ההרסניות של מלחמת העולם השנייה ומפולות אדמה בסוף שנות ה-50 – מנעו מהכפר להתפתח והבריחו גם את מעט התושבים. רובם התיישבו בשכונת Agia Paraskevi שב-Volos, ובשנים האחרונות חלקם חוזרים לכפר ומפיחים בו חיים מחדש.
כדאי לבקר בכנסייה המרכזית של Ypapanti tou Christou (הצגת ישו בבית המקדש) משנת 1767, עם האיקונוסטזיס היפה מעץ מגולף. בחג שלה, ב-2 בפברואר, נערך ביישוב פניגירי (חגיגת כפר). מעניין מאוד גם מנזר Flamouriou, שנמצא מחוץ לכפר; אפשר להגיע אליו בשבילים, או בכביש שעולה מ-Kato Kerasia ל-Ano Kerasia ומסתיים במקום שנקרא "Stavros".
מהכפר אין גישה נוחה לחוף מאורגן. למי שלא מחפש פינוקים יש את Koulouri, חוף סלעי קטן עם ים צלול לגמרי; ודרומית-מזרחית ל-Koulouri – Limnionas ו-Petromelliso, הפופולרי מכולם, עם מים צלולים כבדולח מוקפים בצמחייה שופעת.
בין Koulouri ל-Limnionas נמצאות מערות הים שבזכותן Veneto מפורסם, ומגיעים אליהן בסירה. כאן ממקמים את Ipnoi העתיקה, שבה, לפי הרודוטוס, הושמד חלק מצי של קסרקסס בשנת 480 לפנה"ס. המערה הגדולה והמוכרת ביותר היא "מערת הבישוף", שסירת דייגים שלמה נכנסת לתוכה. היא נקראה כך כי לפני 1905 נהג לבקר בה בקביעות Grigorios, המטרופוליט של Dimitriada באותה תקופה.
